קיבוץ גל און קם בזמנו כישות חלוצית שמתיישביה חדורים באידיאולוגיה ברורה ובהרגשה עמוקה שלמעשיהם אין צודק ממנו, בעיקר אחרי השואה.

חלוצי גל און היוו חלק מגוף גדול (התנועה) אליו היו קשורים כמו טבורו של תינוק אל אמו. הגוף הגדול דאג לקיבוץ בכל התחומים, כולל בהזרמת כוח אדם צעיר שאף הוא צמח מתוכו ואי לכך דגל באותם ערכי חיים שהשתלבו עם המתיישבים. בימים ההם, חלם הקיבוץ שלא רק נמלא את אסמינו בר, אלא גם, וזה העיקר, ביתנו יהמו מתינוקות כחיזוק לעתיד הקיבוץ.

מאז עברו חלפו כמה עשרות שנים. העולם השתנה, הארץ השתנתה מאד, לטוב ולרע, והקיבוץ שהוא חלק מאד אינטגרלי מהארץ, גם הוא שינה את פניו וגם השינוי הזה היה לטוב ולרע.

הגופים התנועתיים שבשעתו הזרימו לקיבוץ דם צעיר שהשתלב באידיאולוגיה הקיבוצית, נדמו. בתינו ממש לא הומים מתינוקות, ומכיוון שאנשים דרכם להתבגר ולהזדקן, הפכנו להיות קיבוץ שיותר מדי מחבריו הם פנסיונרים וחברים שבדרך להיות פנסיונרים.

אחת הסיבות שכך נעצרנו מלהתחדש, היה אובדן התב"ע שלא יכולנו לבנות ולקלוט וגם לא להציע הרחבה, כפי שקיבוצים רבים עשו והם נבנו גם כחברה יותר צעירה.

סוף, סוף זכינו בשעה טובה ומוצלחת בתב"ע, והשאלה היא מה יקרה עכשיו? מה תהיינה הפעולות הקרובות של המוסדות? האם יושם דגש מיוחד לקליטת בני קיבוץ? או עכשיו, כשהאידיאולוגיה לגמרי דהתה, מה יהיו הקריטריונים לקליטה? היכן אנחנו מתכוונים לבנות כדי לקלוט אנשים שישתלבו בערכי הקיבוץ הקיים?

עד כה נושא זה היה רדום. עם קבלת התב"ע רצוי מאד שהמוסדות המטפלים בכך יפרסמו מה עומד לקרות בקרוב כדי להזיז סוף, סוף את הנושא. הבעיה הדמוגרפית שלנו, כך נראה לי, ממש אקוטית, וככל שנקדים לטפל בכל הבעיות הקשורות לבנייה, הרחבה וקליטה, ייטב לכולם.

שבת שלום!!

צפורה הורביץ