וקודם הברכות -

* לרב סבתא, מלכה גורן, הזוכה בנחת הגדול ביותר שאדם מאחל לעצמו, וזאת לראות בנים ובני בני בנים. מזל טוב מכל הלב להולדת הנין רועי, נכד לנועם והילרי, בן לקרן ועומרי גנור. מזל טוב לכל משפחת גורן המתרחבת.

* לאסתר שושן שהגיעה ל-90+ (לפי חז"ל – לשוח) מגיעה ברכה חמה להמשך אריכות ימים בבריאות טובה. במועדון לחבר חגגנו עם אסתר את יום ההולדת בשמחה רבה.

* ליוחאי בר און ברכות חמות עם פתיחת התערוכה מפרי עבודתו בחדר האוכל. החברים מוזמנים לבקר ולהתרשם.

* כמו בכל יום ד' שני, מתקיים במועדון ערב תרבותי נעים, אליו מגיעים בני קיבוץ וחברים שחיו עמנו בעבר ומרצים על נושאים שונים ותמיד מעניינים. ביום ד' שעבר, הרצה בפנינו איתן אלירז הנוסע ברחבי העולם בענייני עסקים.

* הזמן עושה את שלו, ולפני שבוע מלאה כבר שנה למותו הלא צפוי של יובל הולצמן. האזכרה לזכרו צוינה על יד הקבר. חברים ומשפחה דיברו בכאב על יובל. יהיה זכרו ברוך!

* שרשרת של אי-הבנות הביאה לפרסום מאמר בביטאון הקודם שלא נועד לפרסום. עם משפחת נובוגדרדצקי, סליחה.

זה לא יכול להיות! זה לא יכול להימשך!

אני מסתכלת על לוח המודעות ושם כתוב תאריך, שעה על האזכרה ליובל הולצמן. ברור שאהיה בין הנוכחים על יד הידידים שלי.

יוצאים מהבית כרבע שעה לפני הזמן, הכביש ריק, ורכב שכן עובר מלא. עדיין לא עולה על דעתי שכל אחד צריך לסדר לעצמו דרך להגיע לבית הקברות, עם קרוב, ידיד, שכן, איש לעבודה, כל אחד שברשותו ארבעה גלגלים.

רצוי שיה כתוב על לוח המודעות אין תחבורה מסודרת.

בית הקברות הוא חלק אינטגראלי מחיינו. אני לא מבינה איפה אני חיה! האם העניין כספי או ארגוני? אני תקווה שהמוסד הנכון יטפל בתחבורה מסודרת לבית הקברות, אם ללוויה או לאזכרה.

אנחנו חיים זה על יד זה שנים רבות. פה נולדו, גדלו, התחנכו ילדינו. פה הבית שלנו.

שנה טובה ובריאה לכולנו,                       שולמית אמיתי

"לוחם האור מאמין .

משום שהוא מאמין בניסים, מתחילים הללו להתרחש.

משום שהוא בטוח שמחשבתו יכולה לשנות את חייו,

מתחילים חייו להשתנות. משום שהוא בטוח שימצא אהבה,

מופיעה אהבה"

"אמונתו של לוחם האור לא תמיד עומדת לו. יש רגעים שבהם

אינו מאמין בדבר, והוא שואל את ליבו הייתכן שיש טעם במאמץ כה גדול? .

לוחם האור ממשיך בלא אמונה. אבל הוא משמיך קדימה

ולבסוף אמונתו חוזרת"

פאולו קואלו

כן, עברה לה שנה מאז שהצטרפתי לקהילת גלאון. לפני כשנה, בחרתי להיות חלק  ממסע החיפוש של קהילה אחר זהותה, תוך אמונה  ש"הקהילה תהיה בדיוק מה שחבריה יחליטו לגביה". האמנתי ואני מאמינה,  שבידינו היכולת והכלים ליצור יחד קהילה, בעלת מרחב מגוון, עשיר וגמיש, בו ימצאו חבריה מענה לצורכיהם החברתיים  והתרבותיים, תוך מתן הזדמנות לצמיחה אישית.

שמתי לעצמי כמטרה  ליצור מחויבות והזדהות של חברי הקהילה כלפי המתרחש בה, באמצעות  ביזור האחריות ויצירת סדרי עדיפויות חדשים.  כל זאת, על ידי שיתוף ולקיחת אחריות של הציבור בתהליכי קבלת החלטות והרחבת מעגלי העשייה .

פסענו יחד השנה דרך ארוכה, היו בה עליות ומורדות, והרבה פיתולים.  ניסיתי לראות בכל מכשול אתגר, ובכל אתגר הזדמנות שניתנת לי להיות טובה יותר.  בכל צומת, עצרתי לחשוב, בטרם בחרתי  לאן לפנות.  האמונה, שרק  בידי הקהילה להחליט על עתידה, הנחתה את צעדי.   לא פעם, באמצע עליה חדה,  שאלתי את עצמי אם יש טעם במאמץ כה גדול?, למרות ההיסוסים המשכתי ללכת, ובדרך פגשתי אנשים נפלאים  שהחזירו לי את האמונה, כי הם מאמינים בכוחותיהם ובכוחותיה של הקהילה  להפוך את היחד לגורם מלהיב,  מחזק ומזרז את העשייה הקהילתית מחד ואת הצמיחה האישית מאידך.

בו נבחן יחד את הצעדים שפסענו.

מה מתרחש בקרבנו ?

תחילה של שנה חדשה זו הזדמנות לעצור ולבצע "ספירת מלאי", לבחון מה נעשה בשנה שחלפה ומה התוכניות לשנה הקרובה.

ומה נעשה?

ברמה האסטרטגית

• תקנון הקיבוץ , הבא להסדיר את סטאטוס גלאון כקיבוץ מתחדש,  אושר בקלפי והוגש לרשם האגודות.
• עדכון מודל השינוי , העוסק בכל תחומי החיים ובה להתאים את חיי הקהילה לסביבה המשתנה, אושר בקלפי ב- 1/8/09.
• מסמך עקרונות בכל הקשור להתנהלות פנסיוני של קיבוץ גלאון המותאם לדרישות הרשם ולמציאות המשתנה אושר כחלק מעדכון מודל השינוי.
• צוות צמיחה  דמוגרפית התחיל את מלאכתו ומשקיע רבות בבניית תוכנית להגדלת אוכלוסיית הקהילה, תוך בדיקה של מסלולי קליטה מגוונים.

על מנת לשפר את הניהול

• הושלמה ההחלפה ו/או הארכת קדנציה של כל בעלי התפקידים המרכזיים בקהילה. בעלי התפקידים נפגשים בצורה סדירה על מנת ולתאם קידום נושאים, הן בתחום המשק והן בתחום הקהילה.
• הוקמה הנהלת הקהילה שהפכה לגוף מוביל ומשמעותי עבור חברי הקהילה.
• שופר שיתוף הפעולה בין הנהלת הקהילה לועד המקומי במטרה לקדם את הנושאים המשותפים לכל חברי הקהילה.
• נבנה תקציב לקהילה מותאם למודל עדכון השינוי וכמו כן, הוקמה מערכת תמחירית מותאמת, המאפשרת בקרה יעילה על הנעשה.
• הורחבו השירותים הניתנים לחברים בתחום משאבי אנוש.
• לפי התוכנית של ועדת ביקורת הוגשו לאישור האסיפה דוחות ביקורת לענף השכרת הדירות והקרן לעזרה הדדית. הנהלת הקהילה פועלת  לפי ההמלצות שאושרו על מנת לשפר את התחומים הללו.

במטרה להגביר את שיתוף החברים בתהליכי קבלת החלטות

• התקיימו אסיפות קיבוץ בתדירות גבוה
• הוקם צוות "רשת ביטחון" על מנת לתת מענה לפניות של  חברים הזקוקים להשלמת הכנסה.
• צוות פנסיה פעל ופועל באינטנסיביות על מנת להבטיח הכנסה הולמת לחברים בגיל הפרישה.
• צוות פרנסה ותעסוקה הרחיב את תחומי האחריות והסמכות וחידש את שורותיו על ידי הצטרפותם ובחירתם של נבחרי ציבור.
• צח"י  (צוות חרום יישובי) פועל כגוף למען הקהילה , לומד ומתנסה במתן מענה לאוכלוסייה במצבי חירום.
• הודות לפרסום בתדירות גבוה של הביטאון, הצלחנו לפרסם עיקרי החלטות של מוסדות הקהילה סמוך למועד קבלתם.

ברמת היומיומית

• בתחום הבריאות הושקעה מחשבה רבה בבניית סל בריאות המותאם למציאות המשתנה תוך מאמץ לשמור על רמה מקסימאלית של ערבות הדדית בתחום. כחלק מהתוכנית ועל פי המלצות של בעלת מקצוע בתחום, המרפאה מיישמת בימים אלו תהליכי התייעלות.
• בתחום החינוך הבלתי פורמאלי הושקעו מאמצים רבים על מנת  להפוך את המסגרות לרלוונטיות ומקצועיות. כל הצוות התחלף כולל רכזת החינוך.
• הוסדרו היחסים בין בית ניר להורי ילדי הגיל הרך בגלאון בכל הקשור לחינוך ילדם.
• בתחום התרבות הייתה פעילות ענפה במיוחד בתקופת החגים. נבחרה רכזת תרבות חדשה.
• אושר נוהל שימוש ברכבי הקיבוץ תוך השמת דגש על הרחבת אחריות הנהגים .
• הושקעו מאמצים רבים בהסדרת תשלומי חובות העבר, הן של תושבים והן של חברים.
• צוות אבלות רענן את הרכבו וקבע נוהלי ברורים להתנהלות בעת אבל.

מה ברצוננו לקדם בשנה הקרובה ?

• שיפור השירות והניהול של ענפי הקהילה.
• ישום החלטות האסיפה בכל הקשור לצוות פרנסה ותעסוקה.
• בניית תקנון לקרן לעזרה הדדית לפי המלצות דוח הביקורת.
• לבחון אלטרנטיביות למתן מענה חינוכי הולם לילדי הגיל הרך .
• חתימת הסכם עם חברים הורים לבנים בעלי צרכים מיוחדים.
• התאמת הפעילות התרבותית לצרכי הקהילה תוך מעורבות מקסימאלית של החברים בעשייה.
• בניית תקנון סיעוד שמטרתו לאפשר לחבר בחירה באלטרנטיבה המתאימה לו ולמשפחתו.
• ארגון מחדש של "בית רקפת" והתאמתו לדרישות החוק תוך שמירת על רמת שירות גבוה.
• · השמת דגש מיוחדת בקידום לנושא הצמיחה דמוגרפית.

אלף תודות לכל חברי הקהילה, התורמים מזמנם, מכישורם וממרצם לעשייה ולחשיבה הקהילתית ! לפי סנט אקסופרי " כל מה שאתה צריך לעשות זה לצעוד צעד אחד ואחר כך צעד נוסף".

צעדנו צעדים אחדים ,

ואני יודעת שבנו הכוח והיכולת לצעוד …צעדים נוספים!

הרבה כוח ושמחה!  מאחלת לשנה החדשה,

קצ'י

מנהלת קהילה

ביום 23.7.09 פורסם בספר החוקים חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009 (ס"ה 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 157) (להלן: "החוק"). הרלוונטי לענייננו הוא פרק כ"א לחוק שכותרתו – "היטל בשל צריכת מים עודפת – הוראת שעה".

מטרתו המוצהרת של פרק זה (סעיף 80 שם) הינה לקבוע הסדר שיביא להפחתת צריכת המים בידי צרכנים ביתיים במסגרת ההתמודדות עם המשבר במשק המים.

הדעות חלוקות האם אכן ההסדר מקדם מטרה זו או שמא המדובר בהטלת מס (רגרסיבי) נוסף, ויש הטוענים כי הליך החקיקה היה נמהר ולא מחושב, אך כאמור – החוק כבר חוקק ונכנס לתוקפו. באופן כללי, החוק קובע כי יוטל היטל, בסכום של 20 ₪ לכל מ"ק, בגין צריכת מים ביתית מעבר לכמות מסוימת (להלן: "היטל בצורת").

תוקף היטל הבצורת, בשלב זה, לקיבוצים ומושבים הינו החל מ1.1.2010 ועד לסוף שנת 2010. אך לשר האוצר קיימת סמכות לקצר או להאריך תוקפו, לאחר התייעצות עם שר התשתיות ומועצת רשות המים.

חישוב כמות המים יעשה באופן הבא: כאשר מותקנים מוני מים בכל בית תחושב הצריכה לפי 5 קוב לנפש לחודש, סה"כ 60 קוב לשנה לנפש. ההקצבה שניתנת לכל חבר היא 150 קוב לשנה. מתוך כמות זו מפחיתים את הצריכה הביתית והיתרה היא לשימוש גינון ציבורי. על השימוש במים לגינון לא מוטל היטל הבצורת. החישוב יעשה ברמה החודשית, יש לדווח כל חודש עד ה10 לכל חודש על הצריכה בפועל של כל הצרכנים. כל חריגה תחויב בסך 20 ₪ לקוב. במידה ולא יימסר דיווח בזמן, צפוי יו"ר האגודה לקנס כספי בסך 100,000 ש"ח. הדיווח יכלול גם מידע מלא על רשימת הצרכנים לפי הרשום במשרד הפנים, כך שעל כל חבר להביא צילום של תעודת הזהות שלו כולל הספח.

הערכת הקנס שתוטל על גלאון במידה ולא נכנס למהלך של התקנת מונים היא כחצי מיליון ₪ לשנה. עלות הפרויקט מוערך בכ350,000 ₪. יש להתקין מונים בכ-200 בתים. מידע נוסף יימסר באסיפה.

לאור המידע לעיל הוחלט בוועד ההנהלה לזרז את ביצוע התקנת מונים  על ידי התקנת המונים בכל בתי החברים. לאחר התקנת המונים יבוטל התשלום עבור המים באגרת השירותים וכל  חבר ישלם עבור צריכת המים בפועל. חבר שיחרוג ממכסת המים שהוקצתה לביתו יחויב במחיר הקנס כפי שקבעה המדינה. את המחירים נפרסם בהמשך.

אנו מעוניינים לבצע את הפרויקט במהלך החודשים אוקטובר עד דצמבר וכך להיות ערוכים בתחילת 2010 עם המונים בכל בתי החברים.

בברכה בשם הצוות, מיכל קראוס – יו"ר

משתתפים : אורה קרן, אריאל הורוביץ,  ארנון גורן, איילת נדב, איקה שחם, וקצ'י

סדר יום –

1. אושר פורוטוקול 09

1. 2. ביצוע תקציב קהילה ינואר – יוני 2009 : בחצי השנה הראשונה של שנת 2009 , הקהילה התנהלה לפי התקציב שאושר לשנת 2008 ועמדה בתקציב שקבעה לעצמה לפעילות השוטפת. מה- 1/8/09 לאחר אישור עדכון מודל השינוי, הקהילה תתנהל לפי המודל שאושר.

א. מקורות ושימושי פנסיה : לאור העובדה שתשלום של פנסיית בסיס לכל חבר פנסיונר בגובה של 2743 ₪ לחודש יושם מה- 1/8/09, ישנו פער בין התוכנית לביצוע הן במקורות והן בשימושי הפנסיה.

ב. שימושים המיסים הפרוגרסיביים

א.  בריאות : חריגה בביצוע תקציב הבריאות נובעת מרכישת מכשירי שמיעה ועלייה בשימוש בתרופות. כמו כן, חשוב לציין שהעודף בתקציב הסיעוד נובע ממדיניות כוח אדם בבית רקפת.

ב.         חינוך : החינוך מראה עודף כי  בתוכנית התקציב מחולק שווה בין כל החודשים אבל ההוצאות המשמעותיות בחינוך הבלתי פורמאלי הן במשך החופש הגדול.

ג.          רשת ביטחון : אנו עומדים בתקציב שנקבע לשנת 2009. החריגה המופיעה בדוח נובעת מהשוואת הביצוע מול התוכנית של 2008.

ג. סל שירותים

א. נוי: הפער נובע מהעדר הכנסות מהמועצה בגין נוי.

ב. חשמל קהילה : התאמת הגביה למחירי חברת החשמל.

ג.          תרבות : התרבות מראה גרעון כי  בתוכנית, התקציב מחולק שווה בין כל החודשים ובפועל ההוצאות הן משתנות בין חודש לחודש. כמו כן, ישנה חריגה בהוצאות.

ד.         הנהלה וכלליות : לעומת שנה שעברה ישנו גידול בהוצאות הנהלה וכלליות כתוצאה מתשלום תנאי סיום עבודה של היו"ר היוצא והגדלת הוצאות שכר שלמנהלת הקהילה.

ד. אגרת קהילה ב'

א. חדר האוכל : עמידה בתכנון.

ב. ענף ההלבשה: המחירים לא מכסים את העלויות והדבר גורם לגרעון.

ה. ענפים אוטונומיים (בעלי תקציב מאוזן לפחות)

1. חשמליה : התוכנית של 2009 נבנתה לפי הביצוע של 2008.
2. נהג בית : עם ישום עדכון מודל השינוי, סעיף נהג בית התאזן.
3. כל בו : עמידה בתקציב.

1. התנהלות מול חברים בעלי יתרה שלילית בתקציבם האישי : הוחלט לגבות הצמדה וריבית על חובות החברים. כמו כן, חבר שחובו לקיבוץ עולה על 5,000 ₪ לא יוכל לעשות שימוש בשירותי הקיבוץ שעבורם מחוייב תקציבם האישי.
2. נוהל החזרת בית של חבר ז"ל לקיבוץ : לפי החלטה 751 של מנהלי מקרקעי ישראל, כל חברי הקיבוץ שהיו חברים ביום הקובע ו/או יורשיו זכאים לקבלת דירה ברגע שתהליך רישום הדירות הסתיים. עד אז, הבית שייך לקיבוץ ועל יורשי החבר שנפטר להחזיר את הבית לקיבוץ תוך 90 יום מיום הפטירה.

רשמה : קצ'י

תודה והערכה רבה על הערבים החברתיים והתרבותיים שמקיימים כמעט כל שבועיים. לא אטעה אם אכתוב בשם חברים רבים שהם כמוני מחכים בכיליון עיניים לערבים המעניינים והתרבותיים שמתקיימים אצלנו. זוהי תרומה יפה לחברה שלנו. הערבים מאד מאורגנים, הנושאים ברובם מרתקים והמרצים מכינים את ההרצאות על רמה. הדברים זורמים. יש נושאים שהם מוסיפים ידע רב לחבר, גם המצגת של בתיה ממחישה ומחייה את הכתוב. האווירה היא נעימה וחברית. תבורכנה החברות איקה ואורה היוזמות והמשתדלות לארגן את הערבים האלה. כן תבורכנה החברות שמכינות את הכיבוד. עוד פעם תודה והערכה רבה לכל המשתתפים בהכנות הערבים האלה.

בברכה, פרומה שוורץ

דברי תודה לברברה שעבדה תקופה ממושכת לבדה, גילתה התמסרות ויחס חם לכל הפונים אליה במרפאה. דאגה לתרופות וכל מה שהיה צריך לספק.  נקווה לראותה עוד שנים רבות יחד עם קולין.

בברכה, חנה שפירא ומרים פוד

החופש תם

לצוות המתנ"ס על עבודתכם המסורה – היפה ובשקט.

בעוברי הביתה ראיתי שאנשי הצוות תמיד היו במקום פיזית וקשובים לילדים. לא שמעתי הרמת קול, כולם עסוקים והכל זורם.

אני רק סבתא, אך כל הכבוד לתפקוד. שירי, נמרוד, אבישי, דניס ולכל מי שעבד. אתם ראויים להערכה – כל הכבוד לכם.

אסתי מוסמן

28/10/1983: מתוך דפי השבוע:

יום העלייה על הקרקע הל"ז

37 שנות קיום של יישוב אינו ציון דרך שנוהגים לחגוג בעולם הגדול. מדינות מציינות את יום העצמאות שלהן, חוגגים מאות בשנים של היווסדה של עיר, לא שמעתי על כפר שחוגג את יום היווסדו… כנראה שהנ"ל לא עלו על הקרקע של הקרן הקיימת, אלא התהוו לאט, במשך תקופה ארוכה עד שהוכרז: היום אתם עיר, או מדינה… אבל אף פעם לא לכפר.

כמה כפרים נמחקו מעל פני האדמה השבוע? איך מתייחסים שכנינו לבנייה ולרכוש של שכניהם כאשר הם אינם מהעדה שלהם? אדם חייב לעצור רגע ולהרהר על ערך הבנייה הכפרית, וערך חיי אדם בכלל, על קיומו, עתידו, מדינתו… ומה לא?

אם כך יעשה לכפר הרבה יותר ותיק מ-37 שנות קיום, אז מה יחשוב חבר קיבוץ עם היסטוריה כה טרייה? הכפריים, הפלאחים, הבדואים, החקלאים מכל העדות – כולם בסכנה וכולם רכשו להם נחלה שקיבלה תוקף חוקי בבוא העת. בזה איננו נבדלים מהם. בלבנון מאות בשנים הם לוחמים את מלחמתם, הורסים אחד את השני ולבסוף בונים מחדש וחיים בשלווה עד להתלקחות הבאה. בלי ספק, גם אחרי המאבקים של היום, יבנו את בתיהם מחדש, ויזכרו את קורבנותיהם. לא יחגגו את יום הניצחון או יסוד הכפר שנה שנה. הכל יהיה מובן מאליו כחלק מהמסורת.

לנו לעומת זאת, החג נחוג שנה שנה כאילו להשתכנע מחדש שאסור לעזוב את המקום הזה, שהקמנו אותו למען מטרה נעלה שהיא גדולה יותר מקיום חקלאי בכפר. כאילו להזכיר לעצמנו שגם אנחנו הקמנו לנו נחלה, כי לנו מסורת חדשה, היא צריכה להשתרש יותר במקום הזה, שהוא חלק ממדינה שקוראת לנו למילואים, אף שבה אנחנו מיעוט פוליטי. אין סיכוי למלחמת אזרחים, מלחמת עדות נוסח לבנון אצלנו. המציאות היא אחרת.

אנחנו הדור שחי יחד עם המייסדים. הם לא אגדה בשבילנו, ברם גם בחיינו תקופת ההתיישבות הגדולה לפני קום המדינה היא כבר אגדה שהדור החדש למד כאירוע היסטורי. אל נשכח שלא הקימו כאן התנחלות. שכונה שגדר סביב לה נוסח יהודה ושומרון. כאן עובדים, חיים ומתקיימים בלי לרוץ כל בוקר למרכז הארץ לעבודה. בתקווה שהעתיד לפנינו, נחגוג את יום העלייה הל"ז ודווקא כי אנו כפר ותרומתנו רבה. אם לא נהיה על המפה יהיה כאן חור גדול מאד.                שלמה גולדברג

עם הופעת הגיליון הזה עברו עשר שנים שאני עורכת את הביטאון, וכפי שאתם שמים לב לעטיפה, מגיע גיליון זה למספר 200 ביטאונים.

התחלתי לערוך את הביטאון כשיצאתי לפנסיה מההוראה באולפן ומאז עברו 10 שנים בהן התמורות שחלו בקיבוץ היו לא פחות ממהפכניות.

לפני 10 שנים עוד היה מזכיר, רכז משק, רכז ו. תרבות עם ועדה, ו. עבודה, סדרן עבודה, ו. חברים, ו.חברה, ו. מינויים וכו'.

בתי ילדים, גנים, פעוטונים ואפילו בית תינוקות. בחדר האוכל אכלו שלוש ארוחות ביום, ויתכן מאד שגם שכחתי מוסד זה או אחר, אזי מראש אני מבקשת סליחה. העיקר, היו עמנו פה בחיים הרבה חברים ממייסדי הקיבוץ, שעבורם כל אותם המוסדות שמניתי היו קודש הקודשים. התלות במוסדות היתה כמעט מליאה. גם אז היו חברים שבעי רצון מאיכות החיים והיו חברים מאד לא מרוצים.

דבר נוסף, אפילו התנועות הקיבוציות על משרדיהם בתל אביב פעלו בנפרד. הגיליון הראשון של הביטאון יצא כששני מועמדים התחרו על קבלת התפקיד למזכיר הקיבוץ הארצי. גברי בר-גיל זכה בתפקיד וכיהן שתי קדנציות.

מאז עברו עלינו שנים ברוכות בגשמים, אבל גם שנות בצורת ושינויים בעולם. הטרור העולמי ונפילת התאומים בניו יורק. בארץ, אינתיפאדה וטרור. מלחמת לבנון השנייה, הפינוי מגוש קטיף, נפילות קסאמים בדרום, עזה הפכה לעיר של החמאס ואי לכך קשה מאד לצפות שהקיבוץ יישאר כשהיה. ואכן, השינויים לא פסחו גם עלינו וכל זאת תוך 10 שנים. כפי הנראה, ששום דבר חי לא עומד במקום כמו המים, שאם הם עומדים הם הופכים לשלולית עם ירוקת וריח לא נעים.

השינויים שחלו בקיבוץ שינו אף את תוכן הביטאון, ואני מרגישה שבנושא הביטאון מיציתי את עצמי. עריכת הביטאון טומנת בחובה אחריות גדולה ולא פעם הועמדתי בניסיון לא פשוט, וכמעט ויתרתי. עם זאת, ראיתי בעריכתו ובפרסומם של אירועי הקיבוץ על כל התחומים שבו, ערך דמוקרטי קובע מאד את ערכי הקיבוץ החדש. לא רק זאת, אלא הערך היחידי שהכתוב בו, מאחד את המהות שעדיין קיבוצית ושעדיין מקיפה את כל החברים.

אני מאחלת למי שיערוך את הביטאון אחריי שיצליח לשמור על המשכו כמבטא את המתרחש בחצרנו. תודה לכל החברים שכתבו והשתתפו בתוכנו. תודה לכל האנשים שהיו שותפים לעריכתו – לאריאל שהדפיס, לחגית שעיטרה, למרטי שהוזעק מדי פעם לתקן את מכונת השכפול ולקיבוץ חג שמח ושנה טובה!! צפורה הורביץ

יוסף זיסקינד 30/9/1980

משה מרכוס 29/9/1983

אברהם פוד 27/9/1986

יעקב גורן 27/9/1998

יוסף תאני 26/9/2001

אריה בומשטיין 1951

עוגת דבש

בביטאון הקודם כבר פרסמתי גרסה אחת לעוגת דבש ועכשיו אני מפרסמת גרסה שנייה לעוגת דבש, וזאת שיהיה מבחר ממנה ניתן לאפות את העוגה הטעימה ביותר לראש השנה. מקווים רק שהעוגה תוסיף מתיקות לשנה החדשה שתבוא עלינו לטובה.

המצרכים

2 כוסות קמח

2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית סודה

1 כף נס-קפה

קורט מלח

1/2 כוס מים

2 ביצים

1 כוס סוכר

3/4 כוס דבש

1/2 כוס שמן

1 כף ברנדי

1/3 כוס אגוזים גרוסים

אופן ההכנה

- בוחשים ביחד את הביצים והסוכר.

- מוסיפים את השמן והדבש וממשיכים לבחוש.

- לסירוגין, מוסיפים את החומרים היבשים ביחד עם הנוזלים עד שנעשית בלילה אחידה.

- עצה: טוב להכין שני מרשמים לשלוש תבניות מאורכות.

- אופים בחום בינוני 3/4 שעה.

שנה טובה ומתוקה!!

אם נסכם את אופייה של השנה שחלפה מנקודת הראות הקיבוצית שלנו, נראה לי, שיהיה זה נכון לומר עליה שהיא התאפיינה בשיחות קיבוץ רבות, והן שהביאו אותנו להחלטות רבות, ששינו את איכות חיינו ואופיים.

עצם המשפט "שיחת קיבוץ" אליו הורגלנו ואיתו חיינו יותר מ-60 שנה, אפילו המשפט הזה בן שתי המילים, זכה לשינוי. מאז שנכנסה לתפקיד ההנהלה החדשה, הפכה "שיחת הקיבוץ" ל"אסיפת חברים", ושינוי סמנטי קטן זה כבר מורה על שינוי, ואכן ישנו!

אם כל השנים חיינו עם והיינו תלויים ב-מזכיר קיבוץ שניתן היה לפנות אליו מתי שרק חשקה נפשך, ולא רק בחדר המזכירות, אלא אף בחדר האוכל, על המדרכות ואפילו בביתו כשהיה עם משפחתו, שבעה ימים בשבוע. לוקסוס זה תם ונשלם ושייך כבר לקיבוץ שהיה. בקיבוץ העכשווי למדנו להסתדר, ושוב השינוי הסמנטי לא עם מזכיר/ה אלא עם מנהלת קהילה, לא 7 ימים בשבוע אלא בחצי משרה (זה מה שכיסנו יכול להרשות לעצמו). לחברים רבים קשה להתרגל לעובדה שישנם ימים שאין מי שיענה לפניותיו, אבל זהו השינוי.

באותה מידה ניתן לגזור בנושא רכז המשק. במשך עשר שנים, מיום שהתחלתי לערוך את הביטאון קיבלתי מרכזי המשק באופן די רציף דוחות על המשק וענפיו. בשינויים, גם רכז המשק במשרה חלקית וקשה לו, כפי הנראה, מחוסר זמן, להקדיש לכתיבת דוח.

ליו"ר הקיבוץ התחלנו להתרגל כשפסח, היו"ר הקודם, החל את עבודתו בגל און. מאז עברו כבר מספר שנים, אבל מהתרשמותי בשיחות עם חברים עד היום, חברים רבים לא מבינים בדיוק את אופי התפקיד על דקויותיו.

בקיבוץ שהיה, נהגו לבחור מדי שנה ועדת מינויים, שהיא היתה אמורה לשכנע חברים (וכך נהגה) לקבל על עצמם תפקיד בקיבוץ בכל תחומי החיים. בנפרד, לגמרי ללא כל קשר כלשהו לו. מינויים, בחרו בין שאר התפקידים ו. עבודה שתפקידה היה באמת נושא העבודה. בקיבוץ העכשווי, אוחדו שתי הוועדות וכעת ישנם מכרזים לקבלת תפקיד או מקום עבודה, אבל בסופו של דבר גם ועדה זו ממנה את האדם המתאים לעבודה או לתפקיד. השינוי כאן ממש מהותי.

מכל השינויים הרבים שעוברים עלינו בשנים האחרונות ובמיוחד השנה השינוי בה הצטרכנו להעמיק את ההפרטה שגרמה בהחלט לשינוי רב באורחות חיינו.

דבר נוסף, ריבוי שיחות קיבוץ, קרי היום אסיפת חברים, שעברנו השנה על מגוון רחב של שינויים בלבלו אותנו על מי עושה מה, מתי, איך ולמה.

איך שלא יהיה, אלה הם האילוצים, שכפי הנראה, צריכים להתרגל אליהם. נקווה רק שהשנה שתבוא עלינו תהיה טובה יותר מקודמתה, שירדו עלינו גשמי ברכה, שבכלכלה נעשה חיל! והעיקר, שבני הקיבוץ יחזרו הביתה, ימצאו חלקת אדמה ויבנו עליה את ביתם!

צפורה הורביץ

אזרחות טובה

באזורי מגורים שונים, בין בתים רבים, נראה הקיבוץ כמקום בעולם השלישי. מלוכלך! מה לא מפוזר בחזית הבתים האלה על שטח שפעם נשתל דשא. הכל מפוזר, החל מעצמות לכלבים וגמור בשקיות ניילון קרועות שחציין עדיין מלאות בזבל, ניירות בצבעים שונים, צעצועים שבורים שאין להם יותר דורש! שוק מלא של זבל! הכל זרוק על יד הבתים על כביכול דשאים שהצהיבו לא רק ממחסור במים, אני חושבת שגם מחוסר יכולת של עובדי הנוי להשקות דשאים כל כך מטונפים.

עובדי הנוי עובדים די קשה על מנת לייפות את המקום שהאנשים החיים פה ירגישו שהם לא רק רחוקים מרעשי העיר וגורדי השחקים שבה, אלא יחיו במקום ירוק, מוצל בעצים, על יד דשאים ירוקים ונקיים, אפילו בתקופה שהמים לא זורמים בשפע. אבל לא כך מתנהלים חיינו! ישנה בעיה שנקראת: אזרחות טובה מה היא. לפנינו דוגמה: לפני כחודש וחצי בביטאון מס' 195 התפרסמה הודעה מטעם א. טל, תברואן המועצה, על איסור שוטטות הכלבים ברחבי תצר הקיבוץ. ביום שבו הודיע התברואן שיבוא אלינו ללכוד כלבים משוטטים, נעלמו כל הכלבים מהחצר, ורגע הרגשת שישנה בכל זאת אזרחות טובה, אולם המצב שהכלבים לא משוטטים בחצר הקיבוץ, לא נמשך זמן רב. בקושי עברה יממה ושוב התייצבו כמעט כל כלבי גל און ליד דלת חדר האוכל והעולם כמנהגו חזר!

זה לא בסדר ומאד לא מכובד, וגם לא אמין, שהמועצה לא מבצעת את החלטותיה, אבל היכן האזרחות הטובה?! הרי בסיום מכתבו של התברואן הוא ביקש שיתוף פעולה. התוצאה, היא שאמנם ישנו שיתוף עם הכלבים, אבל אין פעולה, לא של בעלי הכלבים ולא של המועצה. רק לא רק בכלבים עסקינן: מי שמטייל לאורך מדרכות מרכזיות בקיבוץ בין הבתים, רואה שישנן גם ערימות של גרוטאות, לכלוך ומה לא! אולי זאת חצר אחורית של מישהו פרטי, אבל אם הגרוטאות מונחות על יד מדרכה מרכזית הן נראות כגרוטאות ציבוריות.

מה שברצוני לומר הוא, שבכל יישוב ישנם חוקי עזר עירוניים שהאזרח הפשוט אמור לשמור עליהם, ואם שומרים על החוקים האלה זה מונע עימותים שונים ומשונים בין יושבי היישוב. נראה לי, שיותר מדי אנשים מזלזלים במה שנקרא אזרחות טובה. אם כולנו היינו שומרים על אזרחות טובה וחושבים גם איך הזולת מרגיש, היינו ללא ספק משדרגים בהרבה את איכות חיינו! זה לא דורש תקציב רק התחשבות בזולת ואזרחות טובה.                                       צפורה ה.

עוגת בננות

בחרתי במרשם זה, מכיוון שבימי הקיץ החמים האלה, קורה לא פעם שהבננות מתרככות יותר מדי מהר מהצפוי, והברירה שנשארת היא, או לזרוק אותן לפח, או לאפות מהן עוגה כי הן פשוט כבר לא אכילות. החשוב ביותר שהעוגה הזאת ממש טעימה. היא שומרת על לחות העוגה ונשמרת יפה המקרר.

המצרכים

2 כוסות קמח

1 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית סודה לשתייה

1/2 1 כוסות סוכר

1/2 חבילת מרגרינה

2 ביצים

1 כוס בננות מעוכות

1/3 כוס גיל

1 כפית וניל

אופן ההכנה

א.     בוחשים ביחד את המרגרינה (או החמאה) עד שהעיסה אוורירית.

ב.      להוסיף את הביצים אחת אחת ולהמשיך לבחוש.

ג.       ג. להוסיף את הבננות המעוכות ולהמשיך בבחישה.

ד.      לעיסה הזאת להוסיף לסירוגין קמח, אבקת אפייה וסודה + וניל וגיל. לגמור עם הקמח.

אם אופים בסיר פלא, רצוי מרשם וחצי. אפשר להוסיף 3/4 כוס אגוזים גרוסים.

אופים בחום בינוני 40-35 דקות.

בשבועות האחרונים, האוכלים הקבועים בחדר אוכל של גל-און, עברו מארוחות של דורון, לארוחות של הטבח של בית ההארחה, לארוחות של שרה.

שרה? איזה שרה?  תאמינו או לא – הטבחית החדשה זאת שרה בר.  לא זכור לכם

שספרו או דווחו ששרה עכשיו עושה את הכל – בישול (בעזרת תלמידי צפית), קופה, ניקיון, קניות, הכנת חדר האוכל, ניקיון השירותים, ניקיון בחוץ …….

"לא יכול להיות!" אתם אומרים. "אין דבר כזה!"

יש לי חדשות לספר – זה נכון!  איך זה קרה?

הטבח של בית ההארחה עבד כמה ימים, ולמזלנו – התפטר! (האוכל שלו לא היה טעים, והמחיר היה יותר גבוה – למרות ההבטחה של אורי שלא יהיה שינוי במחיר). וכאן הגדולה של שרה. במקום להרים ידיים ולסגור את חדר האוכל, ולשים פתק על הלוח "אין טבח אז חדר האוכל סגור עד הודעה חדשה" שרה מבינה שלסגור מאד קל. לפתוח שוב – אההההה – זה סיפור אחר.

שרה מבינה שחדר האוכל הרבה יותר חשוב ממקום לאכול. יחד עם רוב הקבוץ וההנהלה, היא יודעת שזה מקום מפגש, מקום לשוחח, לדון, לשמוע ולהשמיע על כל מה שקורה בקבוץ. קצ'י מבטיחה שהנושא בטיפול, וברגע שיימצא פיתרון (לא הטבח של בית ההארחה!) היא תדווח לנו.

עד אז, מגיע לשרה בר שושנים ושווחים, ותודותינו!!!!

אגב – האם שמתם לב שכולנו לאט לאט הורגים את חדר האוכל בשיטת הסלמי?  מורידים עובדים,

מסכימים לקיצוץ כל שנה בתקציב? יש להיזהר שלא נתעורר יום אחד למצוא שבלי להרגיש, הסכמנו להוריד עובדים בכלל, ולסגור את התקציב! היזהרו!

נורית גרוסמן

ענת גנטק 26.8.1959

נירה גוטסדינר 22.8.1974

שלום פינצ'וק 24.8.1997

אנחנו, ההורים של אחיה שיש, היינו רוצים להודות מקרב לב על החודש בו שהה אחיה במתנ"ס.

כאשר החלטנו על שליחת אחיה למתנ"ס חששנו לא מעט מכיוון שלא הכרנו את המסגרת, ואחיה לא הכיר את הילדים אבל החלטנו לנסות. היום אנחנו רוצים להודות על תקופה נהדרת.

מצאנו מערכת שכל-כך קרובה ומתאימה לנו. הייתה תוכנית חודשית נפלאה שירדה לפרטים של כל יום וכל שעה ביום. התוכנית הייתה קבועה, מה שנתן לאחיה את הביטחון להרגיש שמכיר את המקום את סדר היום, את המסגרת. התוכנית הייתה עשירה ומעניינת מבחינת התוכנית ומצד שני, לא גרנדיוזית, מה שגם כן התאים לו מאוד. הדבר החשוב ביותר היה כמובן צוות העובדים.

שירי הייתה פשוט מקסימה. הייתה קשובה ורגישה לקשיים ולצרכים של אחיה ותמיד הייתה נכונה וזמינה לעזור. גם נוכחותו של נמרוד, בעיקר בקבלה של אחיה בבוקר, הייתה חשובה ונעימה מאוד.

היינו רוצים לפרגן למערכת החינוך של קיבוץ גל-און על שיש לה מתנ"ס כל-כך מושקע, נעים ואיכותי.

בברכה, ניר ומיכל שיש

אתר" מגיע לי" מנסה להיות היועץ המשפטי המקוון שלכם בכל הנוגע לזכויות בסיסיות כמו החזרי כספים, תביעות צרכניות, זכאות להקלות והטבות מגופים כמו ביטוח לאומי או קופת חולים וכדומה. אם אבדו לכם המזוודות, נפצעתם או נפגעתם בצורה כלשהי ואינכם בטוחים מה הצעד הבא, תוכלו למלא את "שאלוני הזכאות" הקצרים שבאתר ולקבל תשובה מקצועית ממומחים. השירות אנונימי ואינו כרוך בתשלום (מקור: עלו ברשת(YNET):  http://magia-li.co.il/

יוסף בר און

אזרחים והורים יקרים.

בשנים האחרונות שמענו בפאתוס, בגאווה ובהזדמנויות שונות את המשפט  "מועצה אזורית יואב הינה מערכת חינוך שיש לה מועצה". אני חייב לציין שתמיד הקשבתי בקשב רב ואפילו הצלחתי לספוג מעט מהאווירה החגיגית והפטריוטית אם כי כאזרח תמים לא הבנתי מה פשר ההכרזה.

בשבועות האחרונים מתנהל דיון בין הורי קיבוץ גלאון לבין המועצה בנושא גני הילדים.

בדיונים אלה השתתפתי כיו"ר ועד מקומי של גלאון וכהורה ל- 4 ילדים.

אציין שבשיחותיי עם גורמי המועצה התעוררו אצלי לא מעט תמיהות הקשורות בקיום כללי המשחק של דיון ציבורי.

בסופו של תהליך בו היה מעורב גם משרד החינוך, פורסמה באופן רשמי הזכות הבסיסית של הורה לבחור גן במתכונת משרד החינוך.

מספר שאלות שהתעוררו אצלי לאור ההתרחשויות:

• מדוע לא הופעל גן במתכונת משרד החינוך באזורינו בשנים האחרונות ?
• מדוע גן במתכונת משרד החינוך אינו זוכה לתמיכה כלכלית ולו הפעוטה ביותר מצידה של מועצה אזורית יואב ?
• מדוע הורים עמדו בעבר בפני שוקת שבורה בכל הקשור לחינוך ילדיהם כשרצו לבחור גן במתכונת משרד החינוך  ?
• מדוע אין יצירתיות מחשבתית בפתרון עבור ילדי 3-6 שזקוקים לצהרון כפתרון משלים לגן משרד החינוך , בעוד פתרון בגיבוי מועצתי קיים עבור גילאי יסודי ותיכון ?
• מדוע הורים במדינת ישראל צריכים לנהל משא ומתן בתנאי חוסר ברירה בנוגע לחינוך ילדיהם ?
• האם המועצה האזורית יואב מעודדת את ההורים לבחור במסלול של "גן פרטי"  ואם כן, מדוע זה כך ?!

אזרחים יקרים,  נא קראו את השאלות בשנית ונסו להשתמש בכותרת כתשובה לכל השאלות .

כולי תיקווה שיום יבוא ונגיד ברוח ההגדה של פסח: מעתה יש לאמור "אזרחים שיש להם מועצה" ולא "מערכת חינוך שיש לה מועצה".

בכבוד רב, יהודה נובוגרוצקי

לחברים שלום רב,

ברצוננו לעדכן את כל החברים לגבי ההצבעה על עדכון חוברת השינוי שהתקיימה בתאריך 31.7.09.

תוצאות ההצבעה: 84 חברים הצביעו, מתוכם הצביעו 48 בעד, 36 נגד.

בשנת 2003 הקיבוץ אישר את מודל השינוי ברוב מיוחס של חברי הקיבוץ. מכיוון שהפעם אין כאן שינוי באורחות החיים אלא עדכון לא נדרש רוב מיוחס כי אם רוב רגיל לאישור העדכון.

במהלך כל התקופה הן בפגישות והן בכתובים, הצוות הבהיר חזור ואמור כי נדרש רוב רגיל בכדי לאשר את ההצבעה. בנייר שהופץ לחברים כדף מידע לקראת ההצבעה נכתב במפורש כי "נדרש רוב רגיל …"

בחוברת עצמה בעמוד 27 סעיף כללי נכתב – "יישום ההחלטות המוצעות במודל זה יכנסו לתוקף במועד אישורם בקלפי על ידי רוב חברי הקיבוץ."

ברור כי נפלה כאן טעות סופר ודברים כאלו קורים. הכוונה הייתה כי נדרש רוב רגיל מבין המצביעים לאישור.

אנו מודים בטעות וכפי שנאמר "מי שלא עושה לא טועה!"

העברנו את הסוגיה לעורך דין של הקיבוץ – עו"ד עומר כהן ממשרד שלמה כהן ושות' תשובתו הינה חד משמעית:

"בהמשך לשיחתנו הטלפונית הריני להעלות את עיקרי הדברים על הכתב:

1. על פי תקנה 12 (א) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה-1975, ההצבעה באסיפה הכללית תעשה אך ורק מבין המצביעים בעד או נגד – אף אם נקבע אחרת בתקנות האגודה.
2. פועל יוצא מן האמור לעיל הוא שבין אם הודעת המזכירות על דרישת רוב של 50% מכלל החברים מקורה בטעות ובין אם לאו הצעת ההחלטה התקבלה ברגע שהתקבל רוב של 50% מן המצביעים בעד או נגד.

אני עומד לרשותכם לכל הבהרה נוספת אם תידרש.

בברכה, עומר"

כמו כן קיימנו התייעצות עם ועדת הביקורת והמבקרת הפנימית אורית פורד. לדעת חברי ועדת הביקורת לפי המלצתו של עו"ד עומר כהן תוצאות ההצבעה הינם כי ההליך אושר ואין להיכנס לתהליך של הצבעה חוזרת. ועדת ביקורת פונה לוועד ההנהלה כי ינוסחו נוהלי בחירות והצבעה ברורים אשר יאושרו בוועד ההנהלה, יובאו לידיעת הציבור ולוועדת הקלפי.

ועדת הקלפי פרסמה את הפרוטוקול שמסכם את ההצבעה והדבר פורסם לחברים גם בביטאון "החוברת המעודכנת אושרה".

לסיכום– ועד ההנהלה בישיבתו השבוע ב- 09/08/09,  בהשתתפות נציגי צוות עדכון מודל השינוי סוכם על תחילת יישום  המודל החל מה- 1/08/09.

בברכה, מיכל קראוס יו"ר

בשם ועד ההנהלה